פסק-דין בתיק ס"ע 36870-05-11

1.         הנתבעת הינה חברה משפחתית, העוסקת בתחום המתכת, בבעלות ובניהול של מר דוד גיגי (להלן: "מר גיגי").

התובע עבד אצל הנתבעת, כאיש שיווק ומכירות, החל מיום 18.1.2009 ועד ליום 31.12.10, עת פוטר מהעבודה.

2.         התובע טען בכתב התביעה כי הוא סיכם עם מר גיגי, בעת קבלתו לעבודה, שהוא יקבל משכורת של 6,000 ש"ח נטו בתוספת 5% עמלה על הזמנות מלקוחות חדשים שהוא יגייס, העמלות ישולמו לאחר שלושה חודשי עבודה. אותם שלושה חודשים חלפו אך הנתבעת לא קיימה את הבטחתה ולא שילמה עמלות כפי שסוכם, למעט סך של 2,000 ש"ח במזומן "על חשבון" לאחר כחצי שנה של עבודה.

התובע טען כי הוא הביא לנתבעת הזמנות בסך של מעל 7.5 מיליון ש"ח ועל כן, מגיעה לו עמלה בסך של 377,217 ש"ח - שלא שולמה לו ושהוא דורש בתביעתו.

מאחר שהעמלות הן חלק משכר התובע, הוא מחשב את השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים לפי סך של 23,962 ש"ח. לגרסת התובע, הוא לא קיבל פיצויי הפיטורים המגיעים לו ועל כן, הוא דורש פיצויי הלנת פיצויי פיטורים וכן, פיצוי בשל פיטורים בחוסר תום לב, בשל אי עריכת שימוע בטרם הפיטורים.

התובע דרש בתביעתו דמי הבראה ופדיון חופשה, כשהוא טוען כי ניצל 9 ימי חופשה בלבד בתקופת העבודה. כן, דרש התובע פיצוי בשל הפסד דמי אבטלה, לאור הדיווח החסר לגבי שכר עבודתו (שלא כלל העמלות המגיעות לו).

התובע גם דרש פיצוי בשל העדר הפרשה מלאה לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים, שלטענתו לא נעשו כדין.

התובע ביקש בתביעתו תשלום בגין "תוספת ותק", אך בדיון המוקדם ביקש ב"כ התובע למחוק רכיב תביעה זה.

התובע ביקש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש, שהוא העמיד על סך של 10,000 ש"ח.

3.         הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי לא סוכם עם התובע שהוא יקבל עמלות על הזמנות, כאשר ה"הסכם" עליו הוא מתבסס בתביעתו אינו אלא טיוטה שנדחתה על ידי מר גיגי.

באשר לסיבות לפיטורי התובע, טענה הנתבעת כי מספר חודשים לפני הפיטורים התגלה כי התובע מסר דיווח כוזב על פגישות עם לקוחות ועל כך הוא זומן לפגישת בירור, שבה העיר מר גיגי על התנהגות התובע, שאינו מתפקד כמצופה מעובד, התובע הגיב בכעס, הרים קולו ודחה את הטענות כלפיו בצורה מזלזלת. התובע הוזהר כי במידה ולא ישנה התנהלותו כלפי הנתבעת תופסק העסקתו. בסוף הפגישה נזכר התובע לדרוש השלמת הפרשה לביטוח מנהלים. לאחר הפגישה השלימה הנתבעת את הכספים החסרים לחברת הביטוח - כולל חלק העובד.

למרות ההתראות התובע לא שינה את דרכו וביום 30.12.10 הוא זומן לשימוע לפני פיטורים, ובשימוע הבטיח התובע כי יעשה הכל לשיפור התנהלותו, אך באותו ערב התגלה דיווח כוזב נוסף. למחרת הודיע מר גיגי לתובע על פיטוריו.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהתובע קיבל את כל הכספים המגיעים לו בגין דמי הבראה ולגבי דמי חופשה, הוא ניצל 49 ימים מעבר למגיע לו.

הנתבעת הכחישה כאמור את זכאותו של התובע לעמלות וכל חישוב המבוסס על שכר קובע הכולל עמלות. הנתבעת ארגנה אירוע שבו חולקו פרסים לעובדים מצטיינים (לפחות 20 עובדים) והתובע קיבל בחודש אוגוסט 2010 פרס בסך 1,000 ש"ח (לא עמלה).

התובע קיבל המחאה על סך 7,000 ש"ח על חשבון יתרת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לפיטורים.

לסיכום, טענה הנתבעת כי התובע קיבל את כל הסכומים המגיעים לו בגין תקופת העבודה ואף מעבר לכך, כאשר היא מבקשת לקזז את הסכומים ששולמו ביתר, בגין הפרשות העובד לביטוח מנהלים  בסך 4,826 ש"ח ויתרת חוב לפי תלוש שכר חודש 1.2011 (הנובעת מהקיזוז של ימי חופש שנוצלו ביתר) בסך 5,919 ש"ח.

4.         עדויות שנשמעו בדיון:

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון על תצהירו.

מטעם הנתבעת העידו מר גיגי, ביתו גב' נורית גיגי (להלן: "נורית") מנהלת בנתבעת העוסקת בתחום הניהול,  מר אפרים פורת (להלן: "מר פורת"), עובד לשעבר של הנתבעת, שהיה מנהל ביקורת איכות ואשר הצהיר לגבי הודאת התובע בפניו לאחר השימוע על דיווח כוזב ומר בני פרנג'י (להלן: "מר פרנג'י"), שהיה עובד של לקוח של הנתבעת (חברת עמיאד) והושאל לנתבעת כדי לשמש סמנכ"ל, אשר ראיין את התובע, המליץ על קבלתו לעבודה, ונכח בשיחות שהתנהלו בין התובע לבין מר גיגי בקשר לתנאי העבודה.